ביקורת קונצרט
633היהודיה-ז'אק הלוי -האופרה633
צילומים-יוסי צבקר
האופרה הישראלית הציגה אמש בהצגת בכורה את האופרה "היהודיה" מאת ז'אק פרומנטל הלוי יהודי צרפתי שהצגת הבכורה שלה נערכה בפריז בשנת 1835.
זו לא הפעם הראשונה שאופרה זו מוצגת בארץ.
היא הוצגה בבימוי אחר בשנת 2000.
האופרה שזכתה להצלחה גדולה בזמנו, כמעט ואינה מוצגת כיום בשום מקום בעולם ולדעתי בצדק.
לא שהמוסיקה לא יפה ,להפך.הלוי גם שימש כהשראה בסגנון ,בדרמטיות והפקת"גרנד אופרה" להרבה מלחינים שבאו אחריו אלא ,לדעתי בלבד, מהסיבה שהצגת האופרה היום יכולה להתפרש כהצגה מגמתית של אופרה עם יסוד אנטישמי היכולה לעורר נטיות לא רצויות.
אם לא היתה נכתבת על ידי יהודי אני רק יכול לנחש מה היתה דעת היהדות עליה.
זאת לא עוד אופרה אחת שמעלה האופרה הישראלית.יש סיבות רבות המבדילות אותה מאופרות אחרות ואציין כמה-הנושא,הסיגנון,האורך(במקור מעל ל6 שעות-כאן כ3.45 עם הפסקה אחת),הרעיון שבה והנושא שצריך להתיחס אליו כי הכל חוזר על עצמו.
בראותי את האופרה שאלתי את עצמי שאלות רבות.
האם היא אופרה יהודית.
האם הלוי הציג את היהודי באור חיובי, באור שיזכה באהדת הקהל הרואה אותה.
אופרה זו הראתה את היהודי אלעזר בדומה ל "סוחר מונציה" שהציג את שילוק היהודי באור לא חיובי.
היא מטפלת ביהודי נקמן,עקשן,פנטי,שאינו מוכן לקבל את היד המושטת לו לפיוס, לשלום.יהודי המוכן להקריב את"בתו"ואת עצמו למען הנקמה,יהודי המציל תינוקת נוצריה, אינו מודיע לאביה על כך ומגדל אותה כיהודיה ועוד.
יש כמובן סיבות המצדיקות את מעשיו אך הרושם שמקבל הצופה והמאזין נוטה לטובת הנוצרי ולחיוב היהודי.
הנוצרי-איש הדת הקרדינל ברוני מציל את אלעזר היהודי ובתו ממות בטוח.מושיט יד הנדחית ע'י היהודי .
כדי להבין את יצר הנקמנות אצל אלעזר צריך לדעת קצת על מה שהתרחש לפני שעלילת האופרה מתחילה.
את סיפור האופרה אפשר לחלק לשניים.חלק אחד שאינו מוצג באופרה אלא רק מוזכר בה וחלק שני -הסיפור המוצג.
בימי הביניים במאה ה15 ברומה שופט בשם ברוני דן למות את שני בניו של אלעזר.אין אנו יודעים את הסיבה מדוע אך אלעזר בדעה שזה נעשה בגלל היותם יהודים.
הבית של אותו שופט, בפלישת הנפוליטנים, נשרף ויחד עם הבית נשרפו אשתו ובתו התינוקת.
אלעזר הצליח להציל את התינוקת וגידל אותה כבתו היהודיה.עד כאן הרקע והסיבה לנקמנותו של אלעזר.
עלילת האופרה היא שאלעזר מואשם בחילול חג הפסחה הנוצרי בזאת שעבד והקים רעש בחג.
ראש העיר דן אותו ואת בתו למות ללא משפט אך איש הדת -הקרדינל ברוני מעניק להם חנינה.
לאחר החנינה מתברר שברוני הנו אותו שופט ברוני.אלעזר מזכיר לו את השריפה, ברוני מושיט לו יד לפיוס ושלום אך היד נידחית באמירה "לעולם לא אסלח".
יש מאבק -עימות לאומי דתי אישי בין אלעזר היהודי לברוני הנוצרי ולדעתי הנוצרי מנצח
כאשר היהודי מוצג באור לא חיובי וקשה לרכוש לו סימפטיה ואהדת הקהל.
במישור השני- אהבה בין הבת-רחל היהודיה לבין ליאופולד-הנסיך המתאהב בה.
הוא מציג את עצמו כיהודי בשם שמואל. הוא נבל, הוא נשוי לאחינית הקיסר אך מהר נסוג מכך.
בליל הסדר רחל מתחילה לפקפק ביהדותו ולאחר שהיא עוקבת אחריו מגיעה לארמון ומבינה מי הוא.היא מגלה זאת לאשתו ואנשי החצר.
העלילה מתרחשת כאמור במאה ה 15 שנת 1414 בקונסטנץ-גרמניה ולפי החוק שהיה קיים אז יחסים בין יהודיה לנוצרי שניהם חייבים מיתה.בהשפעת אשת הנסיך רחל מצילה אותו.
היא נידונה להשרף חיה ,אלעזר מציע לה להתנצר ולהנצל אך היא מסרבת.הוא אינו מגלה לברוני שרחל היא בתו אלא כאשר היא אחוזת להבות.זאת הנקמה שלו.
ההפקה שהיא בעצם הפקה במקור של האופרה בציריך, מעולה.זאת "גראנד אופרה"בבימוי דייויד פאונטני,בימוי שוטף,מעולה,עניני,מרוכך.
הצוות כולו בעל קולות טובים מאוד.
ראיתי את שני הצוותי המבצעים את התפקידים הראשיים.
אין הבדל רב ביניהם מבחינת האיכות הקולית או משחקם. שניהם טובים מאוד עם הבדלים לא משמעותיים כאשר לאחד נקודות זכות בדבר אחד ולשני בדבר אחר.
בתפקיד אלעזר מופיעים ניל שיקוף ופרנצ'יסקו קזנובה.מופיע גם ג'ון אולנהופ אותו לא ראיתי.
שניהם מעולים ,מגלמים את תפקיד היהודי ברגש רב,עם קולות נהדרים ושניהם ביצעו את האריה המפורסמת במערכה הרביעית בצורה מעולה ומרגשת ביותר.את קזנובה שמעתי ראשון ויתכן וזו הסיבה שהוא ריגש אותי יותר הן באריה והן בכלל, דבר שהוא אישי, סוביאקטיבי ביותר.
בתפקיד רחל הופיעו מרינה פופלבסקיה וקארין בבג'אנייאן.שתיהן היו בעלות קולות נהדרים ומשחק משכנע וההבדל ביניהן לא היה גדול אם כי נטה במקצת לטובת הראשונה כאשר קולה של בבג'אנייאן חזק ומלא יותר.
בתפקיד הקרדינל ברוני הופיעו רוברטו סקנדיוצי ודמיטרי אוליאנוב.שניהם בעלי קולות טובים ונעימים מאוד .
קולו של הראשון עמוק ונקי גם בטונים הנמוכים ביותר.
כליאופולד -נסיך האימפריה הנוצרי הופיעו מריו זפירי ורוברטו מקפירסון.
לא התלהבתי במיוחד משניהם.
אלברט הסמל-ולדימיר בראון היה מצויין כרגיל וכן היה טוב רוג'רו-קרלו סטריולי-ראש העיר.
נגינת תזמורת האופרה-תז' הסימפונית הישראלית רשל"צ היתה מדוייקת,נקיה ושותפה מלאה להצלחת ההפקה.היא הוכנה היטב ע'י המנצח דניאל אורן והיה איזון מעולה בינה לבין הזמרים כאשר לא היתה אפילו דקה בודדה בה היא כיסתה את הזמרים.
דניאל אורן היה משכמו ומעלה.הוא השקיע מרץ וכח פיזי רב בניצוח,התקופף והתרומם,קפץ,הוציא קולות,הרים ידיים למרומים,חי את המוסיקה עד כדי כך שבקטעים עוצמתיים נכנס ל"אקסטזה" ובניצוח כוחני ביותר הוציא צלילים מעולים הן מהתזמורת, הן מהזמרים והן מהמקהלה לה תפקיד חשוב ביותר באופרה זו.
התפאורה -רוברט ישראל- על במה מסתובבת ושימוש בכל חללי הבמה היתה מצויינת,עשירה,צבעונית,מענינת ורב גוונית.
התלבושות-מארי-ז'אן לקה היו בצבעים שונים.ההמון בגוון אפור,צבעוני של האצולה,הכמורה והרקדנים ושחור אצל היהודים עם צבע הלבן של הטליתות והתאורה-יורגן הופמן היו טובות מאוד והתאימו למעמדים השונים.
אין אופרה צרפתית ללא בלט וכאן הכוריאוגרף רנטו זנלה שילב קטעי מחול רבים בתוך העלילה מבלי לעצור אותה אלא שיזר אותם בתוכה ללא הפרעה לרצף וחלקם נרקדו ביחד עם השירה.
קטעי הבלט היו צבעוניים ביותר,מגוונים והוסיפו רבות לאופרה.
לראות או לא לראות:הפקה מעולה,מוקפדת ביותר ,עשירה ומבוצעת היטב.מומלץ ביותר.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 14/4/2010 10:27